פיודור דוסטויבסקי

פיודור דוסטויבסקי (1881-1821) נולד במוסקווה למשפחת בעלי אחוזות שירדה מנכסיה; אביו היה רופא לשעבר בצבא הצאר. בשנים 1843-1838 למד דוסטויבסקי בבית הספר הצבאי להנדסה בסנט פטרבורג, אך שנא את מקצוע ההנדסה ואת האימונים הצבאיים. הוא העדיף עליהם את הקריאה ושיחות על שירה בחברת חבריו ללימודים. בייחוד אהב את יצירותיהם של פושקין, בלזק, הוגו, שילר ורסין. לאחר שהשלים את לימודיו עבד דוסטויבסקי שנת אחת כמהנדס צבאי, ואז עזב את הצבא וכתב את ספרו חלכאים ונדכאים", שזכה להצלחה מיידית. אולם בשנת 1849 נפסקה הקריירה הספרותית שלו לאחר שנעצר באשמת השתתפות בפעולה מהפכנית נגד השלטון הצארי. הוא נידון למיתה והוצב לפני כיתת יורים, ורק ברגע האחרון הומתק דינו לארבע שנות עבודת פרך בסיביר. בשנים אלה לא הורשה דוסטויבסקי לכתוב, אלא רק לקרוא בתנ"ך. אחר כך שירת שש שנים נוספות בחיל מצב ושם חזר לכתוב. דוסטויבסקי בילה חלק ניכר מזמנו במסעות, והתמכר למשחקי הימורים. הוא חי בעוני רב וסבל מהתקפים קשים של מחלת הנפילה. בגלל חובותיו נאלץ לברוח מרוסיה.