"בנים על אבותם" הוא מבט נדיר שנכנס לתוך הבית החרדי וחושף את האופן שבו מתפרקת משפחה שבנה יצא בשאלה. ככה זה מתחיל: המחוגים השחורים שנעו על שעון הקיר, רודפים זה את זה בתחרות בלתי הוגנת, הצביעו על השעה שלוש בדיוק. שלוש אחרי הצהריים. צבי הֵקיץ מנמנומו הקל על ספת הסלון הדהויה. מיהר להתיישב, ורכן לנעול את נעליו. בעוד עשר דקות...

קרא עוד

פברואר 2016 החוקר הפרטי קורמורן סטרייק עמד בפינת אוהל מסיבות קטן, מחניק והומה אדם, ובזרועותיו תינוק מיילל. גשם כבד ניתך על גג האוהל, והתיפוף הפרוע של הטיפות על הקנבס נשמע אפילו על רקע פטפוטי המוזמנים וצרחותיו של בן הסנדקוּת שלו, שאותו הטביל זה עתה. מפזר החום שמאחוריו פלט יותר מדי אוויר חם, אבל לא היה באפשרותו לזוז, שכן שלוש נשים...

קרא עוד

השמועה עברה מפה לאוזן כשהגיעו לבית הספר ביום ראשון. מיד אחרי הצלצול נכנס לכיתה סגן המנהל נחמיה. סגן המנהל נחמיה היה חמור סבר ושחום, בעל פנים רזות ומצח גבוה שמעליו שיער דק, תמיד מסורק לאחור. שתיים מאצבעותיו ביד ימין היו משותקות, ומאחר שזו היתה היד החזקה שלו, ובה כתב על הלוח, האצבעות המשותקות בלטו לעין. סגן המנהל נחמיה ידע שהילדים...

קרא עוד

יש לשער שלא הייתם מרימים גבה אילו פגשתם בספר או במאמר בעיתון קטע מן הסוג הזה: "כינונה של מדינת ישראל הוא בחזקת פלא היסטורי שאין לו תקדים בהיסטוריה האנושית. שובו של עם עתיק, המפוזר בכל רחבי תבל, למולדתו ההיסטורית, לאחר כמעט 2,000 שנה, הוא מהלך שאין לו אח ורע בתולדות העמים. עמידתו של היישוב העברי הקטן מול העולם הערבי, הגדול ממנו פי...

קרא עוד

"חיבור כמו חשֵׁכה נראֵית יש לו ההשפעה שלו גם אם הוא קצר ... יכול להיות שבלי לשים לב לכך, כתבתי שם את מה שאפשר לראות בו מעין אבן רוֹזֶטָה ביחס לשאר הספרים שלי. נתתי בו מפתח למשהו שכנראה יהיה מעניין לאנשים שאיכשהו מעורבים בנושא – מחלת נפש – שהרי, בואו נודה על האמת, כתבתי על הפרעה נפשית שהיא רוֹוחת מאוד, כמעט אוניברסלית ... באופן...

קרא עוד